יש ז’אנר מיוחד של החלטות לשנה החדשה: “השנה הכול יהיה אחרת”. הוא חי בערך עד השבוע השלישי של ינואר, ואז רשימת חמשת הסעיפים עוברת בשקט למגירה והחיים חוזרים לתלם המוכר. העניין הוא לא כוח רצון חלש. העניין הוא שחמש מטרות שנכתבו בערב האחרון של דצמבר מתגלות בדרך כלל ככלליות מדי (“להשקיע יותר בעצמי”), כשל מישהו אחר (“סוף סוף ללמוד אנגלית”) או כאלה שכבר היו ברשימה לפני שנה.

רשימה של מאה מטרות בנויה אחרת. היא לא דורשת לממש הכול. היא נועדה לראות בבת אחת מה אתם באמת רוצים, ואחר כך לבחור בשלווה כעשר מטרות ששנה שלמה עבורן לא חבל. איך בוחרים, פירטנו במאמר נפרד על עשר המטרות החשובות ביותר. כאן יש את הרשימה עצמה. להלן מאה מטרות ל־2027 בעשרה תחומי חיים. לא כהוראות, אלא כתפריט שמתוכו מרכיבים הזמנה משלכם.

למה מאה ולא עשר

כשמבקשים מאדם למנות מטרות לשנה, הוא מונה את מה שעל פני השטח: לרדת במשקל, להרוויח, לצאת לחופשה. אלו לא מטרות רעות, אלו המטרות הראשונות, הקולניות ביותר. הרצונות השקטים לא נכנסים לרשימה בסקר כזה, אף שדווקא הם קובעים לא פעם אם השנה הייתה טובה.

רשימה ארוכה פותרת את הבעיה הזאת באופן מכני. כדי לכתוב מאה סעיפים צריך לעבור על תחומים שבחיים הרגילים לא בודקים: מה עם החברים, מה עם הבית, מה עם העולם הפנימי, מה אני בכלל משאיר אחריי. בסעיף השלושים נגמרים הרצונות המובנים מאליהם. בחמישים נגמרים הרצונות שאולים. ומשם מתחיל מה שבאמת שלכם.

יש גם אפקט שני. כשמאה מטרות מונחות מול העיניים, רואים איפה הן מצטברות. אצל אחד עשרים מתוך מאה יהיו על כסף, אצל אחר על זוגיות, אצל שלישי על זה שסוף סוף יחיה קצת בשביל עצמו. זו התשובה לשאלה מה אתם רוצים מ־2027. תשובה שאי אפשר לקבל כשמסתכלים על דף ריק.

מה מבדיל מטרה טובה ממטרה גרועה

לפני שעוברים לרשימה, כלל קצר אחד. מטרה טובה לשנה עונה על שלוש שאלות: מה אני רוצה, איך אבין שזה קרה, ומה זה ייתן לי חוץ מהוי עצמו. המטרה “לקרוא יותר” לא עונה על אף אחת. המטרה “לקרוא שנים עשר ספרים שאני דוחה כבר זמן רב ולדון לפחות בשלושה מהם עם מישהו” עונה על כולן.

יש גם מטרות שעדיף לוותר עליהן כבר בשלב הרשימה: אלו שנקנות במחיר הבריאות, הקשרים או הכבוד העצמי. הכנסה שהוכפלה על חשבון שינה ומרתון שנרץ על ברכיים כואבות הם לא הישגים אלא חובות, שיבואו לגבות את שלהם ב־2028. מטרה טובה היא כזו שאחריה יש בחיים יותר, לא פחות.

100 מטרות ל־2027

המטרות מקובצות בעשרה תחומים, עשר בכל אחד. בכל תחום יש גם מטרות גדולות לשנה וגם קטנות לגמרי, לסוף שבוע. זה מכוון: מטרה קטנה שהושגה נותנת יותר מגדולה שנדחתה.

בריאות וגוף

התחום הזה ראשון לא מנימוס. כל השאר ברשימה נשען על כך שיש לכם כוח, שינה וגוף שלא כואב.

  1. לעבור בדיקות רפואיות מקיפות ולסגור את מה שנדחה שנים: שיניים, ראייה, בדיקות דם.
  2. שלושים לילות ברצף ללכת לישון לפני חצות ולרשום מה משתנה במהלך היום.
  3. ללכת או לרוץ מרחק שנראה היום ארוך: עשרה קילומטרים, חצי מרתון, המספר שלכם.
  4. ללמוד תרגיל כוח אחד במשקל הגוף שכרגע לא יוצא: מתח, שכיבת סמיכה, כריעה על רגל אחת.
  5. להוציא מהתפריט היומי הרגל אחד שבוודאות לא לצדכם ולהחזיק מעמד בלעדיו רבעון שלם.
  6. לאמץ תרגול כלשהו לגב ולצוואר, יוגה, פילאטיס או התעמלות של עשר דקות, ולהגיע לשלב שבו הוא כבר לא דורש כוח רצון.
  7. לעבור חודש בלי אלכוהול ולרשום בכנות מה התרבה ומה התמעט.
  8. ללמוד לשחות אם אתם לא יודעים, או לשחות קילומטר אם אתם יודעים.
  9. לצאת לטיול עם לינה בשטח, באוהל או בצימר פשוט, אבל בלי מים חמים וקליטה.
  10. למצוא רופא שאתם סומכים עליו ולרשום את הפרטים שלו במקום שבוודאות לא יאבד.

כסף ועבודה

כסף אינו מטרה אלא כלי, אבל כלי שכדאי להחזיק מסודר. המטרות כאן עוסקות בלהפסיק לפחד מהכספים שלכם, לא בהעלאתם לדרגת אליל.

  1. שלושה חודשים ברצף לנהל מעקב הכנסות והוצאות, ואחר כך לשבת ערב אחד על התוצאות.
  2. לבנות כרית ביטחון לשלושה חודשי מחיה. אם כבר יש, לשישה.
  3. לסגור חוב אחד לגמרי, ולהתחיל מהיקר ביותר.
  4. לברר כמה אתם שווים בשוק באמת ולנהל שיחה אחת על שכר או תעריף.
  5. לשלוט במיומנות שבמקצוע שלכם משלמים עליה יותר ולאשר אותה בפרויקט אמיתי.
  6. לפתוח חשבון השקעות ראשון או לסדר קיים, ולהבין לאן בדיוק הכסף מושקע.
  7. לעשות דבר אחד שמזמן רציתם לעשות “בכסף שלכם”: קורס, כלי, טיול, בלי להתייעץ עם אף אחד.
  8. שבוע בלי הודעות עבודה אחרי שבע בערב, ולראות מה קורס. בדרך כלל כלום.
  9. לתאר בעמוד אחד באיזו עבודה אתם רוצים לעסוק בעוד חמש שנים ולעשות צעד קונקרטי אחד בכיוון.
  10. לוותר על פרויקט, לקוח או התחייבות אחת שכבר זמן רב אוכלים יותר משהם נותנים.

זוגיות ומשפחה

האנשים החשובים ביותר מקבלים לרוב את שאריות הזמן והתשומת לב, מה שלא הלך לעבודה ולטלפון. המטרות כאן עוסקות בהפיכת התור.

  1. להנהיג טקס שבועי אחד עם בן או בת הזוג או עם המשפחה שאינו מתבטל: ארוחת ערב של שישי, טיול, ערב בלי מסכים.
  2. להתקשר להורים או לקרובים מבוגרים ביום קבוע מראש בשבוע ולהחזיק מעמד כך שנה שלמה.
  3. לתעד את סיפור המשפחה: לשאול את המבוגרים בזמן שיש את מי, ולשמור לפחות עשרה עמודים.
  4. לארגן לאדם קרוב יום שמתוכנן כולו סביבו.
  5. להגיד בקול דבר אחד שמזמן היה צריך להגיד: תודה, סליחה או “זה חשוב לי”.
  6. לנסוע שניכם למקום שעוד לא הייתם בו, אפילו ליומיים.
  7. לעשות ביחד משהו חדש: קורס, ריקוד, משמרת התנדבות, שיפוץ.
  8. ללמוד לריב כך שאחרי הריב מתקרבים ולא מתרחקים. אם לא יוצא לבד, ללכת לטיפול זוגי.
  9. לעשות לילדים, לאחיינים או לבני הסנדק דבר אחד שיזכרו גם כשיהיו גדולים.
  10. פעם בחודש להיות יום שלם זמינים לגמרי לאהובים, בלי “רגע, רק אסיים”.

חברים ומעגל חברתי

חברות בוגרת לא מתה מריבים אלא מ“צריך להתקשר”. המטרות האלה עוסקות בלהפסיק לדחות אנשים.

  1. לחדש קשר עם שלושה אנשים שהייתם קרובים אליהם ואיבדתם.
  2. לאסוף חברים בבית לא בגלל אירוע אלא סתם, ולחזור על זה לפחות פעם ברבעון.
  3. להכיר עשרה אנשים חדשים מחוץ לעבודה ולפגוש כמה מהם פעם שנייה.
  4. למצוא או ליצור קהילה סביב עניין: מועדון ריצה, חוג קריאה, משחקי קופסה בימי רביעי.
  5. להרצות בפני קהל של שלושים איש לפחות על משהו שאתם מבינים בו.
  6. ללמוד להקשיב כך שהמשוחח מסיים את המחשבה עד הסוף. זה קשה יותר ממה שנראה.
  7. לבקש עזרה כשצריך במקום להסתדר לבד. פעם אחת לפחות, במודע.
  8. לבלות סוף שבוע עם חברים בלי טלפונים, בצימר, בטיול, בעיר אחרת.
  9. להיות מנטור למישהו: לעמית צעיר, לסטודנט, לנער מהשכנים.
  10. לשחרר קשר אחד שכבר זמן רב מחזיק רק מתוך הרגל ואשמה.

למידה וחשיבה

אחרי גיל שלושים קשה יותר ללמוד לא כי המוח התעייף אלא כי אף אחד לא מכריח. מטרות הפרק הזה מחליפות כפייה חיצונית בסקרנות פנימית.

  1. לקרוא שנים עשר ספרים בשנה, לפחות ארבעה מהם מסוג שבדרך כלל לא בוחרים.
  2. להביא שפה זרה לרמה שבה אפשר לראות סרט בלי כתוביות או לשוחח עם זר בטיול.
  3. לסיים קורס אחד עד הסוף. לא להתחיל, אלא לסיים, עם עבודה מסכמת.
  4. לרכוש מיומנות שחסרה לכם זמן רב ביום־יום: נהיגה, הבנת חוזים, עזרה ראשונה.
  5. להבין נושא אחד שנדמה “לא בשבילכם”: איך פועל המשק, איך עובדת רשת נוירונים, מה הם מסים באמת.
  6. לנהל יומן של מה שקראתם וראיתם: שתיים־שלוש שורות על כל ספר, סרט, הרצאה.
  7. ללמוד הקלדה בעשר אצבעות או מיומנות “משעממת” אחרת שתחסוך שעה בשבוע בשלושים השנים הקרובות.
  8. חודש ברצף ללמוד משהו עשרים דקות ביום ולראות לאן זה מוביל.
  9. ללכת לעשר הרצאות, סיורים או סדנאות פנים אל פנים ולא אונליין.
  10. ללמד מישהו מה שאתם יודעים. זו הדרך הטובה ביותר להבין מה אתם באמת יודעים.

יצירה

יצירה כאן אינה עניין של כישרון או של תוצאה שאפשר להציג. היא החלק בחיים שבו עושים משהו סתם כי בא לכם.

  1. להקים הרגל יצירתי של רבע שעה ביום: לצייר, לכתוב, לנגן, לצלם.
  2. לסיים דבר אחד שהתחלתם מזמן: כתב יד, שיר, סדרת תצלומים, סוודר סרוג.
  3. ללמוד לנגן בכלי כך שתנגנו יצירה אחת שלמה מתחילה ועד סוף.
  4. לכתוב עשרה טקסטים שיקרא מישהו מלבדכם: פוסטים, סיפורים, מכתבים.
  5. לשלוט במלאכה ביד: קרמיקה, נגרות, תפירה, אפייה.
  6. לצלם את אותו נוף פעם בחודש לאורך שנה ולהרכיב מזה סיפור.
  7. להציג, לפרסם או להראות את היצירה שלכם לאנשים שלא מכירים אתכם.
  8. ללכת לעשרים קונצרטים, הצגות או תערוכות בשנה, לא רק למה ש“צריך לראות”.
  9. לערוך יום יצירה חופשי: יום שאין בו שום דבר מועיל, רק מה שמעניין.
  10. להכין במו ידיכם מתנה לאדם שלא מצפה לה.

בית ויומיום

הבית הוא מקום שנותן כוח או לוקח אותו. מטרות הפרק הזה עוסקות בכך שהוא יעבוד בשבילכם.

  1. לפנות אזור אחד שמרגיז אתכם שנים: מרפסת, ארון, מגירת כבלים. אחר כך את הבא.
  2. להיפטר ממאה חפצים שלא בשימוש. לספור בכנות, חפץ אחר חפץ.
  3. ליצור בבית מקום שטוב בו, אפילו אם זה כורסה אחת ליד החלון.
  4. ללמוד לבשל עשר מנות שמצליחות תמיד ולא מתביישים להגיש לאורחים.
  5. להביא את היומיום למצב שבו אורח פתאומי לא גורם לפאניקה.
  6. לסדר את הכספים והמסמכים בבית כך שכל קובץ חשוב נמצא בתוך דקה.
  7. לגדל משהו אכיל או פורח: על אדן החלון, במרפסת, בגינה.
  8. לסיים שיפוץ אחד או מטלה ביתית גדולה שתלויה יותר משנה.
  9. לעבור חודש בלי משלוחי אוכל ולראות מה משתנה בכסף ובתחושה.
  10. לעבור דירה אם מזמן רוצים, או להפך, להפסיק לחשוב על זה ולהשקיע במקום שבו כבר גרים.

טיולים וחוויות

חוויות הן הקנייה היחידה שמתייקרת עם הזמן. מה שחשוב כאן אינו הגיאוגרפיה אלא עד כמה אתם מסתכלים על העולם אחרת אחרי הנסיעה.

  1. לבקר במדינה שעוד לא הייתם בה ולחיות שם לפחות שבוע לא כתיירים.
  2. לנסוע לשלוש ערים בארץ שרק שמן מוכר לכם.
  3. לצאת לחופשה בלי לוח זמנים: כרטיס אחד, תאריך חזרה אחד, והשאר תוך כדי תנועה.
  4. לראות תופעת טבע אחת שעוד לא ראיתם: זוהר צפוני, פריחת הכלניות בדרום, סערה בים.
  5. לנסוע לכמה ימים לבד ולא למלא את השקט בשיחות טלפון.
  6. לגור חודש בעיר אחרת ולעבוד מרחוק, אם המקצוע מאפשר.
  7. לעבור מסלול שמזמן בראש: ברכב, באופניים, ברגל לאורך שביל ישראל.
  8. לארגן לעצמכם מיקרו־טיול פעם בחודש: עיר שכנה, שכונה לא מוכרת, יער במרחק שעתיים.
  9. לטעום עשר מנות שמעולם לא אכלתם, במקומות שמכינים אותן באמת.
  10. לנהל יומן טיולים עם תמונה אחת ופסקה אחת ביום, כדי שיהיה מה לקרוא מחדש בעוד שנה.

עולם פנימי

המטרות האלה לא נראות מבחוץ ולא נכנסות לסטורי. בדיוק בגלל זה לרוב לא מציבים אותן, אף שמהן תלוי אם כל השאר יביא שמחה.

  1. ללכת לפסיכולוג לפחות לחמש פגישות, גם אם “הכול בסדר”. בייחוד אם הכול בסדר.
  2. לפתח הרגל של סיכום יום בערב: שלוש שורות על מה היה טוב, מה היה קשה, מה מחר.
  3. שלושים ימים ברצף של תרגול שקט בבוקר: מדיטציה, תפילה או סתם עשר דקות בלי מסך.
  4. להתמודד עם פחד אחד שמנהל החלטות: גבהים, חשיפה, דחייה, שינוי.
  5. ללמוד להגיד “לא” בלי הסברים ארוכים ובלי אשמה.
  6. לעבור שבוע בלי רשתות חברתיות ולרשום במה התמלא הזמן שהתפנה.
  7. לכתוב מכתב לעצמכם לעוד שנה ולקרוא אותו בדצמבר 2027.
  8. להפסיק לחכות ל“חיים האמיתיים” שיתחילו אחרי עוד תנאי. אם זיהיתם את עצמכם, יש על זה שיחה נפרדת.
  9. לסלוח לאדם אחד. לא בשבילו, בשבילכם.
  10. למצוא את נוסחת המנוחה שלכם: מה בדיוק משקם אתכם ומה רק נראה כמו מנוחה.

תרומה ומשמעות

מטרות הפרק האחרון עוסקות במה שנשאר אחרי שכל שאר הסעיפים נסגרו. הן כמעט לא מגיעות לרשימות של תחילת שנה, ובטעות: דווקא הן עונות על השאלה “בשביל מה”.

  1. לתמוך באופן קבוע בעניין אחד שחשוב לכם: בכסף, בזמן או במיומנויות, אבל באופן קבוע.
  2. להיות תורמי דם או להצטרף למאגר תורמי מח עצם.
  3. לעשות למען החצר, השכונה או העיר שלכם דבר אחד שיישאר אחריכם.
  4. לחלוק ידע בחינם: מאמר, הרצאה, שיעור פתוח, הסבר למתחילים.
  5. לעזור לאדם אחד לעשות צעד שלא העז לעשות לבד.
  6. לכתוב עשרה עקרונות שלפיהם אתם רוצים לחיות ולקרוא אותם כשקשה.
  7. לברר מה יקרה לענייניכם, לכספכם ולקרוביכם אם לא תהיו. זו מטרה לא נעימה, ובדיוק בגלל זה היא כאן.
  8. לשתול עץ שיחיה יותר מכם.
  9. ללמוד לקבל תודה בלי לנופף בה הצידה.
  10. בסוף השנה לשבת ולענות בכנות על שאלה אחת: האם העולם נעשה קצת טוב יותר מכך שהייתם בו ב־2027. ומה לעשות כדי שב־2028 התשובה תהיה בטוחה יותר.

איך בוחרים מתוך מאה את העשר שלכם

מאה מטרות זה הרבה, ואתם לא חייבים לממש את כולן. תפקיד הרשימה אחר: לקרוא אותה עד הסוף, לסמן כל מה שהדהד, למחוק את מה שלא שלכם ולהשאיר עשר עד שתים עשרה מטרות שלא התקבצו בתחום אחד. אחר כך לתרגם כל אחת לצעד ראשון עם תאריך ולפזר לפי רבעונים, שתיים־שלוש בכל רבעון.

בכל אחד מהצעדים האלה יש מוקשים, בעיקר בשני: להבדיל בין מטרה שלכם למטרה “נכונה” קשה ממה שנדמה, ודווקא על מטרות של אחרים הרשימות מתפרקות עד מרץ. השיטה כולה, עם סימני ההיכר של מטרה לא שלכם ועם דוגמה לעשר מטרות עוגן, אחת לכל תחום, נמצאת במאמר על עשר המטרות החשובות ביותר ל־2027. בקצרה: אל תבחרו לפי שאפתנות, בחרו לפי מה שרטט בפנים, ובדקו שבעשר יש גם מטרות גדולות וגם קטנות לגמרי. למקרים שנויים במחלוקת יש שיטות לתעדוף.

איך הופכים מטרות לתוכנית ולא לקובץ יפה

בין רשימת המטרות לשנה שחייתם יש בדיוק דבר אחד: שבוע. מטרה שלא נכנסה לאף שבוע מסוים, לא תקרה, ככל שתרצו אותה בדצמבר. אבל לפני שמטרה נכנסת לשבוע היא צריכה מספר ותאריך; איך להביא את הסעיפים שבחרתם לצורה כזאת מפורט במדריך על מטרות SMART.

לכן הדרך המעשית ביותר לעבוד עם מטרות השנה היא לא להיזכר בהן בסוף רבעון אלא להסתכל ברשימה בעת תכנון כל שבוע ולשאול: איזה צעד אחד לאיזו מטרה אחת ייכנס בשבעת הימים האלה? צעד אחד. לא עשרה. בחמישים ושניים שבועות, צעד בשבוע מצטבר ליותר מזינוקים הרואיים בינואר ובספטמבר.

עוד דבר עוזר: לקשור מטרה להרגל קיים. אם אתם ממילא מתכננים את המחר בערב, הוסיפו לשם שאלה אחת: “מה עשיתי היום למען המטרה?”. שלושים שניות ביום שומרות על המטרה בשדה הראייה טוב מכל תמונה מוטיבציונית.

שנה שלא צריך להתחיל מחדש

הדבר היקר ביותר ברשימה של מאה מטרות אינו כמה מהן תממשו. אלא שבינואר 2028 תהיה לכם לא תחושה של “שוב לא הספקתי כלום” אלא מסמך קונקרטי: הנה מה שרציתי, הנה מה שעשיתי, הנה ממה ויתרתי ולמה, הנה מה שאני מעביר הלאה.

זה ההבדל בין שנה שחייתם ושנה שסתם עברה. לא מספר הוי, אלא זה שידעתם מה אתם רוצים והלכתם לשם. אולי לא בכל מאה הסעיפים. אולי בעשרה. שלכם.

שאלות נפוצות

בשביל מה צריך דווקא 100 מטרות, אם בכל מקרה אבחר עשר?

מאה מטרות הן לא תוכנית אלא תפריט. רשימה רחבה נחוצה כדי לראות תחומים שלא חשבתם עליהם ולהבחין איפה ה“בא לי” שלכם מתרכז בפועל. עשר מטרות שנבחרו מתוך מאה שונות בדרך כלל מאוד מעשר שנכתבו מדף ריק.

כמה מטרות באמת אפשר להשיג בשנה?

ברוב המקרים בין שמונה לשתים עשרה, אם יש ביניהן גם גדולות וגם ממש קטנות. ככל שיש ברשימה יותר מטרות שדורשות מאמץ יומיומי, כך צריך שיהיו פחות מהן.

מה עושים אם מטרה הפסיקה להיות נחוצה?

מוחקים בלי חרטה. מטרה שהוצבה בינואר משקפת את האדם של ינואר. אם עד מאי השתניתם, הרשימה צריכה להשתנות איתכם. הפרישה ממטרה שכבר איננה שלכם היא גם תוצאה של השנה.

צריך לכתוב מטרות או שמספיק להחזיק אותן בראש?

לכתוב. לא מפני שלנייר יש כוח קסם, אלא מפני שמטרה בראש מתערבבת בחששות, בציפיות של אחרים ובמצב הרוח של היום. על הנייר אפשר לבחון אותה, לדייק אותה ולחזור אליה בעוד חודש.

במה להתחיל אם אין כוח לרשימה ארוכה?

במטרה אחת מהפרק “בריאות וגוף” ואחת מהפרק “עולם פנימי”. שני התחומים האלה נותנים אנרגיה לכל השאר. שאר הרשימה תחכה עד שיתחשק לכם לחזור אליה.